יום ראשון, 5 במאי 2013

סיכום יום העיון ברמלה בנושא "מי מפחד מילד זועם בחדר הטיפול"

סיכום ההרצאות ביום העיון שהתקיים ברמלה ב 28.4
יום העיון עסק בטיפול באמנות בילדים מקצינים. עירית בראודה הציגה את החידושים ב"מודל רמלה", שפותח במרכז לגיל הרך ברמלה ונותן מענה לילדים עם בעיות רגשיות התנהגותיות.
לנוכח עליה תלולה במקרים של ילדים המופנים לטיפול עקב אלימות קשה, הסתגרויות קיצוניות, איומים על הוריהם ועל חבריהם לכתה, ואף פגיעה במורים/גננות – פיתח צוות הטיפול באמנות של המרכז לגיל הרך מודל טיפולי חדשני. צוות המטפלות באמנות של המרכז לגיל הרך מציע למשפחות הפונות לטיפול, מתודה טיפולית המציעה הצבת גבולות בחדר הטיפול, "הצפת" רגשות תסכול וזעם ושיקוף אינטנסיבי של רגשות אלה. התהליך שעובר הילד/הנער בטיפול, מאפשר לו- לפעמים לראשונה בחייו- לחוות תסכול במלואו, ולשרוד אותו! וזאת- ללא עזרה חיצונית. השיקוף האינטנסיבי שמציעה המטפלת באמנות לאורך כל הפגישה(תוך  שמירה קפדנית על חוקי וכללי חדר הטיפול), תומך בילד הזועם, ובהדרגה הוא מצליח לשרוד את התסכול בכוחות עצמו- ללא העזרה, הניחומים והצעות הפתרון שנהגו הוריו לתת לו עד כה.
מודל רמלה מציע פתרון טיפולי שהוכיח עצמו כיעיל ומחזיר למשפחות רבות את איכות החיים שנשללה מהן עד כה. משפחות רבות, המתמודדות עם ילד/נער אלים, הן פיסית והן מילולית, או לחילופין- המסתגר בחדרו עם האינטרנט, מסרב לקחת חלק בעבודות הבית, ואף נמנע מלמלא חובותיו לבית הספר, מדווחות- בעקבות הטיפול, על הקלה משמעותית וירידה תלולה ברמת האלימות.
רונית בן דב ממרכז "אייכה" להורות מגדלת הציגה את הרעיון העומד בבסיסם של טיפולים מסוג מודל רמלה: במשך עשרות שנים התרגלנו לראות את הילד כמרכז עולמם של הוריו. ההורים התרגלו להתאים עצמם אל הילד, לאפשר לו לכוון את התנהלות המשפחה, ושכחו שבמהלך התפתחותו זקוק כל ילד להכוונה. מצב כזה, שבו ההורים "שוכחים" את עצמם, מוותרים על מתן הכוונה, על שמירת ערכיהם והקפדה על החוקים המייצגים ערכים אלה, מייצר ילדים אובדי דרך, מבולבלים ומלאי חרדות. מרכז אייכה מציב את ההורה בחזרה במקומו הנכון- כמגדלור המאיר את דרכו של הילד, ומאפשר לילד לכוון את דרכו בחיים בהתאם למערכת הערכים והחוקים של ההורה.
אורלי פוקס שבתאי, מרכזת תכנית "אילנות" (תכנית ארצית להצבת גבולות בגני הילדים ולהדרכת הורים), דברה על הצורך להחזיר אבות לפעולה במשפחה- מול הילד הסוער. היא תיארה את התהליך של נסיגת ההתייחסות האבהית מהתמונה המשפחתית. האב – באופן מסורתי והסטורי, היה המייצג של אכיפת החוקים ושמירת הכללים שלאורם צריך הילד לגדול. האם- באופן מסורתי והסטורי ייצגה את הצד הרך, המקבל והמעניק אהבה ואף סלחנות. היום- במשפחות רבות, שני ההורים פועלים באופן "אמהי". החוויה של הקפדה על חוקי הבית, הטלת סנקציות(כמו שלילת צ'ופרים) במקרה של פגיעה בחוקים, והתייחסות סמכותית ותקיפה- נעדרת לעתים לחלוטין מחיי ילדים רבים. במסגרת תכנית "אילנות" נעשה לאחרונה מאמץ להשיב את נוכחותו המלאה של האב לפעולה.
בתום ההרצאות התקיימו 3 סדנאות: בשתי סדנאות, של עירית בראודה ורונית פוירשטיין, למדו המשתתפים- באמצעות סימולציה של טיפול במשפחה- את יסודות הטיפול על פי "מודל רמלה". בסדנה השלישית נתנו רונית בן דב ועינת משורר ממרכז "אייכה" הצצה לדרך העבודה של "הורות מגדלת".
על פי בקשת המשתתפים נפתח בהמשך קורס של 10 מפגשים להכרה מעמיקה של "מודל רמלה".